יהל מילר

אח אהוב של תמירה, מידד, יניב, אוריה, צור.

גדל במשפחה גדולה וחמה, אוהבת ותומכת.

מילד ביישן ומופנם חכם ורגיש, צמח וגדל לעלם גבוה וחסון, אך נותר בעל נשמה רגישה ועדינה.

היה בטוח בעצמו ובמעשיו, נחוש לנהוג על פי דרכו, בעיקשות, אך  תמיד בליווי חיוך ממזרי ממיס לב.

יהל אהב לקרוא.  היה בקיא בתאריכים ובמועדים היסטוריים וגיאוגרפים, עיין רבות גם באטלסים.

יכול היה להיות היסטוריון או בעל תואר בגיאוגרפיה.  אולי אף פוליטיקאי –  גם בתחום זה
היה בקיא ומצא בו עניין רב.

הוא אהב לשחק כדורסל, לשחות בבריכה.

יהל תמיד חיפש פינה שקטה לשבת בה לבד כדי להרהר בחלומות שרקם ולחפש דרכים ורעיונות להגשימם.

מעל לכול יהל אהב את בני המשפחה, הסבים והסבתות, האחיינים – אהב אותם והיה קשור מאוד אליהם.

באופיו, יהל היה מופנם ושקט אך בעל עוצמה פנימית גדולה ועשירה. היה נחוש. היה בטוח בדרכו, גם אם אחרים סברו שטועה. הוא האמין בעצמו וביכולותיו ולא אחת הפתיע את הסובבים אותו במעשיו ובדבריו המרשימים והנבונים.

נקטף בדמי ימיו בתאונת דרכים נוראית וקטלנית בארה”ב, בדרכו למקום עבודתו.

בן 21 בלבד היה במותו .

יהי זכרו ברוך